קרן אשקלון

מאת: חיילת מירי קורנמן 30.11.2010

למועדונית ארז,

אני זוכרת את היום בו הגעתי למועדונית ארז כאילו הוא היה אתמול, למרות שעברו מאז כמעט שנתיים וחצי. הייתי חיילת חדשה, מפוחדת ולחוצה. נכנסתי למועדונית שנראתה לי באותו יום קטנה מאוד והכרתי בפעם הראשונה 15 ילדים מדהימים וצוות מדהים לא פחות.

תמר המדריכה וכרמית אם הבית בירכו אותי וקיבלו אותי בחמימות ותמיכה והכירו לי את הילדים בעזרת משחקי חברה ושיחות.

מאותו יום הגעתי למועדונית באופן קבוע משעות הצהריים עד הערב. לאחר תקופה קצרה, הגעתי בבקרים לבתי הספר של מספר ילדים וסייעתי להם בלימודים גם שם.

כמובן שכמו בכל מקום חדש ההתחלה הייתה קשה, לקח לי זמן להתרגל לאווירה, לעבודה בצוות ולילדים אך במהרה כולנו התחברנו והפכנו למשפחה אחת קטנה. אותה מועדונית שנראתה כל כך קטנה ביום בו הגעתי אליה התגלתה כמקום שמכיל בתוכו המון – המון חום, אהבה, חמימות, אכפתיות ותמיכה.

יחד למדנו דברים חדשים, יצאנו לטיולים ולפעילויות, הכנו שיעורי בית והשתפרנו בלימודים, אכלנו, שיחקנו ושוחחנו.

במהרה הבנתי מה החשיבות של המועדונית לילדים. הבנתי כמה הילדים הללו אוהבים את המועדונית ורוצים להגיע אליה. אם זה ליחס החם והאוהב שהם מקבלים מהצוות, אם אלו הפעילויות המדהימות שהם זוכים לעבור כל יום, הדברים החדשים שהם לומדים או אפילו האוכל הטעים שהם אוכלים במועדונית.

המועדונית היא הרבה יותר מסתם מקום להיות בו אחרי הצהריים- היא מקום מעשיר ומחנך, מקום שמקנה ערכים וכלים להתמודדות עם החיים. מקום בו לילדים יש מקום לבטא את עצמם ולשתף במחשבות ובדעות שלהם.

כעת, מספר חודשים אחרי שהשתחררתי מהצבא אני מבינה כמה ברת מזל הייתי שהגעתי למועדונית כזאת מדהימה, לתפקיד כל כך מספק. גם אני, יצאתי עם כלים חדשים לחיים, עם מסקנות והכי חשוב עם אהבה גדולה לאנשים מדהימים שהכרתי- הילדים והצוות.

אני יכולה לומר בפה מלא שאני לא אשכח אותם לעולם, והם תמיד יהיו בליבי.

לפני מספר שבועות ביקרתי במועדונית בפעם הראשונה מאז שעזבתי ונהניתי מאוד. שמחתי לראות את הילדים המתוקים ואת הצוות שכל כך התגעגעתי אליו.

מועדונית ארז- ילדים יקרים, תמר וכרמית, אוהבת אתכם מכל הלב!

מירי קורנמן,
חיילת במועדונית ארז 2008-2010